את הדברים הללו, אמר לאחרונה דובר תנועת חמאס, ד"ר איסמעיל רדואן, בנאומו לטלוויזיה הפלשתינית [30/3/2007]. מסריו הקשים, אינם משקפים אך את דעתו של אדם בודד בשדה הפלשתיני. הצהרותיו של רדואן, מסמלים את עמדת הקונצנזוס של תנועת החמאס באשר לפתרון הסכסוך. ולא רק את שלהם.
בשבוע שבו העם היהודי מציין את זכר יום השואה, את רצח מיליוני יהודי אירופה, ראוי לנצל את הרגע כדי לעשות חשבון נפש לאומי, אולי אף חשבון נפש ביטחוני. החודשים והשבועות הקרובים יהוו נקודת מפנה ביחסינו עם הפלשתינים. מאז כינונה של הממשלה הפלשתינית החדשה, פועלים הפלשתינים לחידוש קשריהם הדיפלומטים עם הזירה הבינלאומית. המטרה המוצהרת: חידוש הזרמת הכספים. אם חשבנו כי חסומה להם הדרך, הרי שהקולות מן האיחוד האירופי, ממוסקבה הקרה, מראים כבר אחרת.
ממשלה פלשתינית - אמצעי למטרה
ראשי החמאס יודעים היטב כיצד להקים את מסך העשן אשר יטשטש את המסר האמיתי של דרכם, ויפרוץ מחדש את הדלת הבינלאומית. הם מיטיבים להעמיד חזית מדינית פרגמאטית לכאורה, עטופת חליפות יוקרה, חליפות המסתירות את מדי הצבא התוקף. הם עוד עלולים לשכנע את הזירה הבינלאומית בצדקתם, וכאן הסכנה. בשבוע הזיכרון לשואה, ראוי כי נזכור שבדומה לתנועת הפת"ח, אין תנועת החמאס מתכוונת לוותר על מצעה האנטישמי, הגזעני, אותו מצע אשר דוגל במלחמת דת בלתי מתפשרת נגד "הכופרים". הממשלה הפלשתינית, היא מבחינת החמאס אמצעי למטרה: שחרור כל פלשתין כולה.
עלינו לזכור: המשחק המדיני בעיני ההנהגה הפלשתינית, הוא משחק "סכום אפס". אין פשרה, אין התמתנות. ניצחון האחד, הוא באופן טבעי, גם הפסדו של האחר. כללי המשחק והתיאוריות של "יישוב הסכסוכים" - אינם עוד קיימים כאן. לחמאס - חוקים משלו. חוקי האל.
היטלר מודרני
הגם שהאידיאולוגיה של החמאס אינה מבוססת על אותם עקרונות נאציים, שנולדו מראשו המעוות של הצורר היטלר, לא קשה לראות את הדמיון: רצח יהודים. השאיפה של האחד, הינה בבחינת גרסה "מחודשת", אולי אף "מודרנית", של שאיפתו של האחר. את המסר הזה עלינו להטמיע בזירה הבינלאומית.
ונקודה למחשבה: עד לא מזמן התעלם המודיעין הישראלי מכוחה של תנועת החמאס. לא ניבאו את ניצחונה בבחירות והיו מי שחשבו כי דינה נגזר להיחלש. אם עד כה התמודדנו אך עם כוחות הרדיקליזם מצד אנשיו של איסמעיל הנייה, הרי שעתה גם בן-לאדן נכנס לתמונה.
השטחים הפכו בחודשים האחרונים לחממה חדשה להתחזקותו של האיסלאם הקיצוני מבית מדרשו של ארגון אל-קאעידה. זה רק עניין של זמן עד שהבסיס יהפוך למשטח איתן של תמיכה ציבורית פלשתינית. זה מתחיל בנוער הפלשתיני, וזה עלול לחלחל עוד פנימה. כבר היום ניתן להבחין בלבוש האיסלאמי הפופולרי, לפי מיטב האופנה הפקיסטנית. מהחולצות הרחבות ועד לכובעי הראש המזוהים עם אבו מוסעב אל-זרקאווי, מנהיג אל-קאעידה שחוסל בעירק. הפעם, אם נאמר "טעינו?, נשלם מחיר כבר. כבד מאוד.
